לאחר יציקה והתקשות הבטון מתחיל שלב "קיים" הבטון, ישנם גורמים רבים שעלולים לפגוע בתכונותיו של הבטון ועמידותו בפני גורמים אלו. קיים הבטון הינה תכונה חשובה ביותר לצורך תפקודו התקין במבנה.

קורוזיה בעברית: שִׁתּוּךְ הוא תהליך כימי הרסני בחומר הנובע מחשיפה לסביבה אגרסיבית - מגע בחומר אחר חמצן למשל או סביבה עשירה בסולפטים כלורידים וקרבונציה. לרוב מתייחסים לחמצון אלקטרוכימי של מתכת, למשל מחמצן אטמוספירי. דוגמה מוכרת של קורוזיה בחיי היום יום היא חלודה - תחמוצת ברזל שנוצרת כשברזל בא במגע עם אוויר (חמצן ולחות) לאורך זמן, והופעתה מואצת בנוכחות מים.

קורוזיה של פלדת הזיון בבטון
קורוזיה של פלדת הזיון עלולה לגרום להיסדקות הבטון ובמקרים קשים בהם נמשך התהליך ללא הפרעה להרס מלא של חלקי מבנה. בתנאים מתמשכים של קורוזיה עלול החתך המוקטן שלא להספיק יותר לשאת את המאמצים בהם מוטרח הזיון וכתוצאה מכך לכשל באלמנט הבטון כולו.

הברזל הקיים בבטון יחד עם גורמים פיסיקליים ומכניים נוספים המשפעים על הבטון כגון סביבת אקלים, שחיקה, אש ,קרה, שינויים קיצוניים בטמפרטורה ובמקרים ובתנאים מסוימים גם מגע ישיר עם סוגים שונים של מים חומציים עלולים לגרום לנזק בבטון.

מכאן חשוב לציין כי מעבר לגורמים אלו מידת הנזק הנגרמת לבטון תלויה בטיב הבטון עצמו, מרכיביו וצפיפותו. ככל שיהיה הבטון צפוף יותר קיים הבטון יהיה טוב יותר. בנוסף ניתן לשפר קיים הבטון ע"י תוספות של מרכיבים שונים או הגנה על הבטון כולו ע"י ציפוים מיוחדים שמונעים מגע ישיר עם הגורם האגרסיבי.